החומר למבחן בהיסטוריה

אין לי כאן את כל החומר (אבל יש לי את הרוב).

חומר חסר: מלחמת העולם השנייה והמזרח התיכון (מצריים וירדן)

 

אגרת הבזק של הינדריך

21.9.39

עיקרי האיגרת:

1. ריכוז היהודים

 2. הקמת היודנרט

 3. אריזציה

4.תיאום בין הרשויות - צבא והמנהל האזרחי (בגנרל גוברמן)

 

האגרת הופנתה לפרנק הס, המושל של גנרל גוברמן וגם  לראשי האייזנגרופן (עוצבות המבצע).

 

האגרת מסדרת ומארגנת את כל הפעולות שיש לבצע בפולין לגבי היהודים.

 

יודנראט- מועצת הזקנים מטעם היהודים, שיבצעו ויעבירו את משימות הנאצים ליהודים. מכל קהילה של יהודים התמנתה קבוצה זו, בין 12 ל 20 חברים.

 

אריזציה- באיגרת הבזק הוחלט על הלאמת מפעלים יהודיים לידי המשטר הנאצי כשהוא מפקח על הייצור. ובכך "נתן" המשטר ליהודים להמשיך לחיות את חייהם כרגיל.

 

יש לתאם בין המנהל האזרחי לצבאי בכדי להשיג את המטרה (השתלטות על פולין ועל היהודים)

 

באיגרת הבזק נכתב שיש לשמור בסוד את המטרה הסופית אך לא נכתב במפורש מהי.

 

משמעות איגרת הבזק: איגרת הבזק מדברת על השלב של התק' השנייה (1939-1941) היא מדברת על השמדת היהודים אך לא מדובר על כך במפורש, האגרת מהווה תשתית לפיתרון הסופי והיא סודית היא דורשת להקים תחנות מעבר כדי לטפל ביהודים היא נועדה למפקדי האייזנגרופן שתפקידם היה לבצע פעולות טרור ורצח של היהודים.

תיאום בין הרשויות השונות בגנרל גוברמן מטרתו הייתה להגיע למקסימום יעילות.

אירגון היודנראט היה כלי לנאצים למילואי תוכניותם.

 

 

תק' שנייה (1939-1941)

התק' הזו מתחילה מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד פלישת הגרמנים לברה"מ , מבצע ברברוסה.

 

פולין חולקה לשלוש חלקים:

1. אחד  הסתפח לגרמניה -החלק  המערבי

2. החלק המזרחי הועבר על פי הסכם ריבונטוב-מולוטוב לרוסיה (לטביה, ליטא וכו')

3. גנרל גוברמן- שטח בשליטה נאצית

 

 

מאפייני השלטון כלפי היהודים בתק' זו:

-ריכוז היהודים מכל מדינות אירופה בפולין

-כליאת היהודים בגטאות

-פירסום ע"י הימלר ב30.10.1941 צו ריכוז של היהודים בגנרל גוברמן.

-הפעלת האייזנגרופן לריכוז היהודים ושמירה מפני בריחתם ולפעמים גם להריגתם.

-לראשונה התחילו לתלות על ידי / החזה של היהודים- אות קלון - הטלאי הצהוב.

-עבודות כפייה- לקחו נערים והשתמש בהם ככוח עבודה זול תוך כדי זלזול בכבוד האדם.

 

מה הן הסיבות/מטרות לגיטואיזציה?

1. בידוד פיסי של היהודים משאר האוכ'

2. ריכוז

3. כוח אדם זול

4. להחליש... (פיזית, רוחנית)

5. חיזוק האידיאולוגיה הנאצית, באוכ' המקומית והגרמנית.

6.לצמצם את התנגדות של היהודים ע"י ריכוזם באיזור X.

7. החרמת רכוש יהודי והעשרת הלאום הגרמני.

 

תוכנית השמורות היהודית:

לנאצים הייתה תכנית להעביר את היהודים אל אזור השמורה שם יוכלו לנהל את חייהם באופן אוטונומי וכל זה בפיקוח גרמני. הרעיון הועלה בשנת 1939 והשמורה הראשונה הייתה לובלין-נאסקו, האזור נבחר מהסיבות הבאות

1. היהודים יעברו לשמורות ובכך יקל הדבר על האריזציה

2. האזור הנ"ל היה ריק מהתיישבות והיו חסרים מקורות מים מחייה ועוד,

3. האזור היה נתון לפיקוח של קצין SS והוא היה מעביד את היהודים בצורה אכזרית. היהודים הקימו את מחנות הריכוז מיידניק, בלץ ועוד.

 

 

 

 

היודנראט

הם הוקמו באיגרת הבזק של היינריך ב1939.

תפקיד היודנראט:

1.קשר בין הנאצים לבין האוכ' היהודית (בגטאות, במחנות הריכוז, מחנות העבודה וההשמדה).

2.אחראי לנעשה בתחום שיפוטו (גטו)

3. מפקדי נוכחות

4. החרמת רכוש

5. אספקת יהודים לעבודות כפייה

6. הסגרת מפרי חוק

7. לשרת את הנאצים בבעיות מקומיות (ניקיון וכו')

8. דאגו לתברואה.

 

תפקיד היודנראט כפי שנתפס בידי ביהודים:

1. חלוקת מזון

2. לנהל את חיי היהודים בגטו

3. לנהל את חיי הקהילה

4. תנאי דיור נוחים.

5. ניהול החינוך והתרבות בגטו.

 

היודנראט היו נציגות היחידה והבלעדית של היהודים המוכר ע"י הגרמנים.

 

היודנראט תיפקדו על פי איגרת הבזק להיות מועצת זקנים, ועל פי הגרמנים תפקידם היה לבצע את הוראות הגרמנים במלואם, הגרמנים שהחליטו על הקמת היודנראט רצו להטעות את היהודים כיוון שבתחילה ביקשו מהם דברים פעוטי ערך (רכוש, מס) ואחר כך ידרשו מהם את היקר- החיים.

 

הדילמה המרכזית של היודנראט הייתה: האם לבצע את כל מטלות הנאצים וכמו כן לגזור מי לחיים ומי למוות, או להישאר נאמן לעם היהודי.   

 

הדילמות שבפניהן ניצבו היודנראט:

1.האם לבצע את הוראות הנאצים. שיש מידע שאותם אנשים ימותו, את מי לשלוח?

2. היודנראט קיבלו הוראות מהנאצים לגבי היהודים (להשמיד, מחנות עבודה...)- איך הם יעבירו אותן ליהודים.

3. אם הנאצים יפגעו ביודנראט- מי יטפל בגטו

4. יש X אנשים שצריכים להעביר למחנות - מי הם יהיו

5. התחילה להתארגן בגטו התארגנות מחתרתית נגד הגרמנים- מה יקרה אם יגלו  הנאצים את מצבורי הנשק, על המחתרות, ומה יעשו היודנראט.

7. חלוקת המזון- למי לתת את האוכל.

8. מה לעשות בנוגע לשמועות על מחנות ההשמדה, איך להרגיע את העם...

9. היו שמועות שהגרמנים נכנסו לברה"מ,  ויש להשמיד את היהודים שבמחנות כדי שיהיה מקום ליהודים מרוסיה.

 

 

הפיתרון הסופי

 

התחיל לאחר כישלון הגרמנים במבצע ברברוסה, שלאחריו הבינו הגרמנים שעליהם להרוג כמה שיותר יהודים בכמה שפחות זמן.

הפתרון הסופי התחלק למספר חלקים:

1. מכונות הרצח- משאיות הגז, צעדות המוות.

2. מחנות השמדה.

3. מבצע ריינהרד- ריכוז היהודים במחנות העבודה.

 

 

 

תגובת היהודים לפעולות הנאצים

 

הקשיים שבהם ניצבה המחתרת:

- אידיאולוגיה - כוח לפעול - למות בפעולה, בכבוד.

- גיוס אנשים למחתרת.

- פעילויות חשאיות בלילה.

- גיוס אמצעים.

 

שאלת בגרות - מה היו הקשיים והלבטים של אנשי המחתרת בגטו ביחס לדרכי הפעולה שלהם?

 

הקשיים:

1. למצוא דרכים שיבטיחו את הקיום.

2. לשרוד בתנאים קשים ולשמור על צלם אנוש.

3. לקיים עזרה הדדית.

4. להשיג, לבנות ולהתאמן בכלי נשק.

5. מערכת היחסים עם היודנראט.

 

הלבטים:

1. מתי למרוד?

2. איך לפעול - מתוך או מחוץ לגטו?

3. האם לסכן את חיי כל תושבי הגטו?

4.האם לקבל את פקודות המנהיג או להתפלג - ואם להתפלג - מה לעשות אחר כך?

 

 

התנגדות היהודים באה לידי ביטוי בשלושה אופנים:

1. מרידה.

2. בריחה.

3. בחירה בחיים.

 

סוגי המרידה הם:

1. גטאות.

2. ע"י הפרטיזנים ביערות.

 

 

 

 

מרידות במחנות השונים:

מרד גטו ורשה

רקע - יהודי גטו ורשה קיבלו ידיעות שרוצים להרוג יהודים.

המרד התחיל באפריל 1943.

 

אי"ל - ארגון יהודי לוחם - התחיל לעבוד בתקופה הזו בעקבות הידיעה על גורל היהודים שנשלחים מחוץ לגטו.

שתי פעולות שעשו תנועות הנוער:

1. צורפו כל תנועות הנוער לאי"ל, והם יצרו קשרים עם המחתרות הפולניות כדי לרכוש נשק וכדי לקבל הדרכה.

 

הניסיון הראשון של המרידה היה בסוף 1942 בראשו עמד מרדכי אנלביץ'.

בערב ליל הסדר הצליחו הגרמנים לבסוף להיכנס לגטו בכדי לבצע את האקציה האחרונה, המורדים הצליחו להרוג 12 גרמנים, הגרמנים נסגו שוב וחזרו מצויידים בצבא שלם (למעלה מ2000 טנקים), במטרה להשמיד הכל (אנשים ומבנים). הבונקר הראשי,  שמוקם בביוב, הופצץ לגמרי. וכך הושמד הגטו סופית.  השורדים (כ30,000) נשלחו לשני מחנות טרבלינקה ומיידניק.

 

משמעות המרד: זה היה המרד הראשון של תנועות נוער עבריות נגד הנאצים, המאבק העיקש של המורדים שנמשל לדוד כנגד גולית נחשב למעשה גבורה בהיסטוריה היהודית והעולמית, המורדים סרבו למלא פקודה של גרמנים, הם לא יצליחו להלחם גרמים ולנצח אבל הם ימותו הכבוד.

 

מרידות במחנות השמדה:

המחנות ההשמדה המורדים היו מתוך המחנה, את הנשק הם השיגו ע"י גניבתו מהגרמנים או רציחת גרמנים במחנה

חלק גם ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים וחלק גם נשארו בתוך המחנה. בכל מקרה כל המורדים מתו, למעט מחנה סובידור (אטריינה) המחנה תוכנן ע"י אסירים רוסים ביחד עם יהודים, התוכנית היה להשתלט על החשמל ועל מחסן הנשק, להזמין את החיילים למחסן הבגדים ושם לשחוט אותם, לאחר מכן הם ברחו ליערות.

 

 

פרטיזנים

הפרטיזנים נתחלקו לשניים:

1. היהודים

2. אירופאים

 

הם התקיימו בכל מדינה שבה היה כיבוש נאצי => ההתנגדות של האוכ' המקומית.

 

מכיוון שאי אפשר להתנגד בערים הם עשו זאת ביערות.

 

פרטיזן - סוג של רובה.

 

מטרתם לא הייתה להילחם בנאצים כי אם להציק/ להפריע לאורך החיים של הנאצית.

 

פעולות הפרטיזנים:

1. תקיפת שיירות האספקה

2. שיבוש מסילות הברזל

3. תקיפת רכבות

4. צלפים

5. לחתוך את קווי החשמל והטלגרף

 

ההבדל שבין הפרטיזן האירופאי ליהודי:

.1. הייתה לו גישה לקהילה שתמכה בו

2. לפרטיזן האירופאי היה קל להשיג כלי נשק (רכישת כלי הנשק ע"י הכפר והעברתו לפרטיזנים)

3. המקומי הכיר את השטח.

4. האירופאי היה איש וצבא ויכול היה לרכוש לעצמו מיומנות צבאית גבוהה.

5. האירופאי היה בעל משפחות והוא פעל באחריות ובמקצועיות.

לעומתו היהודי ברח כל הזמן וכשהוא הגיע ליער הוא היה חולה עייף ובודד ורעב..., ואז היה עליו להתחבר לקבוצה מסוימת (המקומיים לא רצו לקבל את היהודים)

 

 

יחס האוכ' המקומית אל היהודים

 

ארבע מאפיינים ליחס של האוכ' המקומית:

1. אנטישמיות.

2. הפרטיזנים - סמל להתנגדות. אקטיבית שהייתה בכל קהילה.

3. המסורת הדמוקרטית - ערך האדם היהודי הוא ערך עליון ולכן הם מנסים להציל כמה שיותר יהודים ולהלחם בנאצים.

4. היו גם אוכלוסיות/ ממשלות ששיתפו פעולה עם הנאצים (לדוגמא: וישי).

 

דוגמאות ליחס של מדינות לשואת היהודים:

 

איטליה- שלטונו של מוסוליני הוא שלטון טוטליטארי, בתקופתו הוא חוקק מספר חוקים אנטי יהודיים שהייתה בהם נימה אנטישמיים. עם חתימת החוזה "ציר רומא - ברלין- טוקיו" ב1943 החלו מספר אקציות בערים איטלקיות, אלף יהודים מרומא נשלחו להשמדה אך רוב היהודים הסתתרו וקיבלו יחס נאות מצד האוכ' המקומית, שלא שיתפה פעולה עם הזוועות.

 

צפון אפריקה

יהודי מרוקו,  תוניס ואלג'יר הוגדרו כפי שהוגדרו היהודים באירופה וחלו עליהם הגזרות שנגזרו על יהודי אירופה לדוגמא חוק הפקידות, סילוק הילדים ממוסדות החינוך, והוכנה תוכנית לפיתרון הסופי

 

תוניס- עד 1942 שלטה וישי ולאחר מכן הגרמנים. יהודי תוניס רוכזו ב32 מחנות עבודה וריכוז הוטל עליהם לענוד את הטלאי הצהוב, מאות נרצחו מעבודה קשה ומחלות. האוכ' שיתפה פעולה עם השלטון כיוון שפחדו ממנו.

 

מרוקו- ממשלת וישי החלה ליישם את חוקי תורת הגזע הנאצית, הוקמו מחנות מעצר אליהם נשלחו יהודים.

האוכ' במרוקו בערים חששו מפני השלטון ושיתפו פעולה, האוכ' הכפרית העלימה וטשטשה את עקבות היהודים.

 

 

 

 

 

המאבק ביישוב

עם פרוץ המלחמה פורסם גם הספר הלבן השלישי והיישוב יצא להפגנות ומאבק נגד הספר הלבן השלישי, ליישוב היה ברור שבריטניה הוא הגורם היחיד באירופה שיכול להילחם בהצלחה נגד הנאצים ועזרה לבריטים תהיה עזרה במלחמה ומצד שני קיים המאבק בא"י. דוד בן גוריון בלהט הויכוח אמר "יש להילחם בהיטלר כאילו שאין ספר לבן ויש להילחם בספר הלבן כאילו אין היטלר", המשמעות- תהיה תמיכה לבריטניה בכל הקשור למלחמה אך עם זאת התנועה הציונית תאבק כנגד גזרות הספר הלבן השלישי.

בין השנים 1940 - 1942 התנדבו כמאתיים אלף יהודים חלקם ממדינות הכתר וחלק מהיישוב וגם שולבו במערך היחידות של הצבא הבריטי, הצבא הבריטי ניסה לתת ליהודים תפקידים של כוח עזר, חייל החפרים, חיל ההספקה, חיל הבינוי. כמו כן נכנסו יהודים לחיל האויר הבריטי ולמדו את רזי התעופה לימים הם יקימו את חיל האוויר הישראלי, ביניהם עזר וייצמן. וכשהצבא הבריטי איבד יותר ויותר חיילים הם שלחו את הנוטרים לחזית.

 

הסיוע של היישוב בתחום הכלכלי:

היישוב יצר יותר תוצרת החקלאית- אוכל לחיילים בחזית - יצר תלות הדדית בין א"י לבין הלוחמים באפריקה,  (מזון תמורת חלקי חילוף)

 

 

 

כוחות המגן ביישוב היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה.

 

כוחות המגן קמו עם המגמה האקטיביסטית של היישוב לפעול נגד הספר הלבן,

הפעילות שלהם היו בשלושה תחומים:

1. ההפלה

2. ההתיישבות - רכישת קרקעות והקמת יישובים

3. הקמת כוחות מגן הזמן המלחמה כנגד הבריטים והערבים.

 

דרך התגובה כנגד הספר הלבן

1. לנתק את הקשרים עם המנדט

2. ליצור אי שקט בא"י

3. להגיב באופן תקיף על כל פעולה בריטית כנגד היישוב

4. לא לפגוע בכוח הבריטי יותר מדי כדי הוא יוכל למנוע את התקדמות הגרמנים לא"י.

 

הבריטים ניצלו את חוסר האחדות של היישוב בא"י ואז הם עשו את הסיזון- חיפוש נשק בסליקים ובמפעלים לייצור נשק. 

 

הפלמ"ח - פלג שהוקם מהגנה וניסה ליצור כוח צבאי שיגן על א"י במידה ומדינות ערב או הצבא הנאצי ישתלטו על א"י, הפלמ"ח הוקם כיחידה צבאית שהיו בה שישה פלוגות וכל אחת הייתה באזור אחר בארץ והם היו חייבים להגן בשעת הצורך על האזור, בהקמת הפלמ"ח עזרו הבריטים, כשרומל היה באל עמיין. אבל ברגע שהוסר האיום הנאצי הם הפסיקו את המימון לפלמ"ח ודרשו את פירוקו של הפלמ"ח, הפלמ"ח לא הסכים להתפרק והוא המשיך לעבוד בקיבוצים, המפקד העליון של הפלמ"ח היה יצחק שדה. 

 

לח"י - ראשי תיבות של "לוחמי חירות ישראל" בראשם עמד "יאיר" ושמו האמיתי היה אברהם שטרן והוא נתן 18 עקרונות של התנועה, הם הדגישו את הייעוד המוסרי של עם ישראל את גבולות א"י מהים התיכון ועד נהר הפרת ועד מצריים, והוא טען שהדרך שלנו לזכות בשטחי א"י היא ע"י החרב.

יש לחנך את העם לערכים נצחיים ויש להקים משטר עם צדק ויש לעשות טרנספר. לאחר תחילת מלחמת העולם והגרמנים היו במצריים והבריטים פרסמו את הספר הלבן השלישי והם התחילו לממש את ייחסם  העוין כלפי א"י הבין אברהם שטרן שאין אפשרות להתפשר עם בריטניה ולכן יש להילחם נגד האימפריה  הבריטית. ב1940 הוא נפגש עם מוסיליני ועם השלטון הנאצי במטרה למצוא בעל ברית שיאפשר הגשמה למדינה יהודית, המגעים האלה לא הניבו שום פרי ולכן הדרך היחידה שנותרה היא להילחם נגד הבריטים.

 

ההגנה - ההגנה יצאה מתוך הרצון של הבריטים שכוח עברי יגן על היישוב (הנוטרים).  ומצד שני עוד בימי העלייה הראשונה הוקם ארגון בר-גיורא אחר כך השומר ולאחר מכן כיבוש השמירה וזה יצר תשתית של היישוב בא"י להקים ארגון שמירה עצמאי להגן על היישוב.  מפקדת ההגנה יצרה קורסים ארציים שבהם הוכשרו בני הנוער לקראת הבאות, ההגנה ייצרה גם מחלקת מודיעין שהייתה צריכה להעביר אינפורמציה על פעילות הבריטים, הגרמנים, על נושא העפלה ועל ניסיונות הגניבה של ציוד צבאי. מצד שלישי ההגנה לא הייתה יכולה להתחמש ולכן יצאו שני נתיבים האחד התעשייה הצבאית שייצרה את הרובה המפורסם סטן, הדוידקה ועוד, והנתיב השני  היה לרכוש נשק.

 

היחס כלפי הבריטים

ההגנה - תפקידה היה להגן ל היישוב מפני התנכלויות של הערבים ומפני סכנה של הכיבוש הנאצי.

אצ"ל- החליטו להילחם כנגד הערבים ולמנוע מהבריטים לטרפד את נושא העלייה הבלתי חוקית.

לח"י- רצתה להיאבק נגד הבריטים ונגד הערבים, הפעולה המפורסמת הייתה פיצוץ הגשרים ומלון המלך דוד.

 

ב1944 פרץ מרד של הכוחות בבריטים:

המרד ביישוב שפרץ נבא מהסיבות הבאות:

1. מרד גטו ורשה העלה את השאלה מהו יחסו של העם הבריטי על היהודים וכמו כן הם רצו להזדהות עם הנצורים במרד גטו ורשה

2. הבריטים התייחסו אל הבריטים בצורה מחפירה- חוסר התייחסות של הבריטים לקורה בגרמניה

3. לאורך כל זמן מלחמת הולם השנייה- הבריטים לא שינו את ייחסם ליהודים במדיניותם על פי הספר הלבן השלישי.

4. המחתרות היו צריכות להצדיק את קיומן- הם הבינו שאם לא יקומו ויפעלו עכשיו הם פשוט יתפוררו.

 

התגובה למרד-

רוב היישוב היהודי הסתייג מפעולת המרד של אצ"ל. מפקדת ההגנה התנגדה והמוסדות הלאומיים. אצ"ל החלו לתקוף משרדי ממשלה, תחנות שידור ותחנות משטרה- מוסדות שסמלו את המנדט הבריטי. והסיבות לתקיפות הללו היו:

1. שיתוף הפעולה עם הבריטים חייב להתקיים כי זה מגדיל את הסיכוי למדינה יהודית.

2. ההסתדרות הציונית חששה שאם היא תשתף פעולה עם אצ"ל היא עלולה להיפגע גם בחו"ל וגם בא"י.

3. הבריטים יכולים לפגוע בעם היהודי.

4. האקטיביזם של אצ"ל יכולה למנוע את שמיעת קולם של המתונים בישוב היהודי.

 

התגובות למרידה:

1. הבריטים- בהתחלה הם היו מאוד זהירים שלא לפגוע ביישוב אבל נהגו באלימות ורדפו את אצ"ל ואת לח"י והיישוב היה צריך להסגיר את אנשי המחתרת.

2.  לח"י ואצ"ל ראו במרד ניצחון, להחרפת היחסים בין הבריטים ליישוב, והמרד הזה קירב את הפעילות של אצ"ל ולח"י.

3. הערבים - ערביי א"י לא ידעו איך לאכל את הכרזת המרד מצד אחד הם שמחו למלחמה בין היישוב לבריטים והם העדיפו לנקוט עמדה ניטרלית ומצד שני גילו הערבים חשש גדול שהמרד עשוי לשנות את מדיניותה של בריטניה לגבי הספר הלבן השלישי.

 

 

 

גילויי המאבק של היישוב בא"י כנגד הבריטים:

-מאבק בעלייה

-רכישת קרקעות

 

לסיכום: ממשלת בריטניה לא שינתה את יחסה ליישוב היהודי בא"י לנוכח השואה באירופה בתחומים הבאים: קרקעות ועלייה בלתי לגלית, העלייה הבלתי לגלית שהגיעה אל חופי הים ברובה נתפסה העלייה מארצות האיסלם שבה עברו בדרך לא דרך שבראשם עמדו חברי ההגנה הצליחו להגיעה לארץ.

 

מאבק הצבאי:

ארגוני המחתרת נבע ממדיניותה של ממשלת בריטניה כפי שבא ליידי ביטוי בספר הלבן ולכן המחתרות הגיעו למסקנה שעליהם להיאבק במגבלות הספר הלבן ובשלטון הבריטי. בזמן המלחמה עזרו אנשי המחתרות לבריטניה אבל מאידך גם אנשי אצ"ל פרשו ובראשם אברהם "יאיר" שטרן, והקימו את הלח"י. הלח"י ראו בבריטניה כאויב הגדול ביותר שלהם והם החליטו להיאבק בהם, וצריך לפעול כדי לסלקם מהארץ. אנשי הלח"י פגעו בבריטים ובמשתפי הפעולה העבריים, שדדו בנקים כדי לממן את פעולותיהם והשתמשו בכל האמצעיים כדי לממש את מטרותיהם.  הבריטים הגיבו בחומרה על פעולותיהם , העמידו אותם לדין ואף הוציאו להורג מספר לא מבוטל של אנשי הלח"י , הדבר המפורסם ביותר הוא הרדיפה האובססיבית של הבריטים כנגד יאיר שטרן והוא נמצא בדירה בארון בגדים והוא נרצח ע"י הבריטים. ב1944 האצ"ל הכריז על מאבק נגד הבריטים למרות שבשנים לפני שיתף פעולה עם הבריטים, אנשי האצ"ל טענו שהשיתוף פעולה של היישוב היהודי עם הבריטים פגע בהצלת היהודים לכן האצ"ל פרשו, הם התנגדו לטרור על פי דרכם של אנשי הלח"י אבל הם פעלו בטרור בשלב הראשון כנגד ערביי א"י. הבריטים רדפו אותם והיישוב היהודי לא כיבד את פעולתה של האצ"ל, משום שהיישוב עדיין האמין בשיתוף פעולה עם הבריטים.

 

 

תקופת הסיזון

רדיפת הפורשים מהמחתרות, היישוב רדף את אנשי אצ"ל באמצעות ארגון ההגנה, סיזון פירושו עונת הצייד, חברי ההגנה הלשינו על חברי אצ"ל והסגירו אותם, כשהמטרה הייתה מניעת מעשי טרור, שיא הסיזון היה ברדיפת אנשי לח"י עשרות נעצרו ע"י הבולשת הבריטים והם נכלאו בלטרון השיא היה רצח "יאיר" שטרן, עד היום לא ידוע מי הלשין על מקום מחבואו של "יאיר"

גורמי הסיזון:

1. חשש על הכרזת מרד ע"י האצ"ל

2. חשש מהכשלת משא ומתן על הקמת בריגאדה יהודית.

3. חשש שאצ"ל יתפוס את ההנהגה על א"י והדימוי של אצ"ל כגוף פשיסטי לעומת ההגנה, גוף שמייצג את היישוב את מעמד הפועלים.

 

תוצאות:

הסיזון נכשל - משום שהבריטים לא שינו את עמדתם כלפי היישוב, הם לא עזרו ליישוב בשיתוף הפעולה (העפלה), הוא נכשל משום שמנהיגי היישוב הבינו שההגנה מוכרת את עצמה לבריטים ללא תמורה ולכן החלה התמרמרות ביישוב ובפלמ"ח, היישוב הבין שהבריטים מנצלים אותם.

 

 

 

תוכנית בולטימור 1939-1945

שאלת בגרות:  מהי תוכנית בולטימור מדוע כונסה, הצג שתי החלטות והסבר טיעון בעד ונגד.

 

דוגמא לשאלה אחרת: מה היא תגובת יהודי ארה"ב הסבר את החלטות הועידה וכיצד החלטות אלו ניסו לשנות את מדיניות ארה"ב בשאלת היהודים.

 

הנסיבות לכינוסה:

1.לאחר פרסום הספר הלבן ופרוץ מלחמת העולם השנייה הבינה התנועה הציונית שעלייה לפעול למען יהודי אירופה.

2. הספר הלבן השלישי הוכיח ליהדות העולם על התנערותה של בריטניה מהצהרת בלפור שבה הבטיחה את הקמת בית לאומי לעם היהודי בא"י .

3. לנוכח מצב יהודי אירופה החלה ההנהגה היהודית לנסות למצוא פיתרון ליהודים.

4. יהדות ארה"ב חששה שעם סיום המלחמה יבואו אליה שארית הפליטה באירופה בטענות לנוכח הידיעות שיש השמדה של עם באירופה.

 

החלטות הועידה:

 כינוס יהודי ארה"ב (600 נציגים + הסוכנות היהודית) במלון בולטימור ניו-יורק שבו ידונו בנושאים הבאים: היישוב בא"י וגורל יהודי אירופה. במהלך הדיונים הגיעו להחלטות הבאות:

1. שערי א"י יפתחו לעלייה יהודית.

2. הסוכנות היהודית היא גוף שיטפל בענייני  עלייה והתיישבות בא"י

3. א"י תהפוך לקהילה יהודית, בית לאומי לעם היהודי שהקו המנחה הוא משטר דמוקרטי אוטונומי.

4. הוסכם בתוכנית בולטימור שתקום מדינה יהודית על חלק משטחה על א"י

 

תוכנית דוד בן גוריון:

 דוד בן גוריון ואנשי היישוב בא"י הגיעו לוועידה ודוד בן גוריון הציג את תוכניתו שנקראת "תוכנית  דוד בן גוריון"  וההחלטות היו:

1. מאבק ללא פשרות נגד הספר הלבן השלישי כולל מאבק מזוין נגד הבריטים והערבים.

2.דוד בן גוריון פנה אל יהודי ארה"ב כדי שיעזרו בפיתרון בעיית הפליטים באירופה.

3. דוד בן גוריון דיבר על מדינה יהודית בעלת רוב יהודי.

4. דוד בן גוריון דיבר על קהילה אוטונומית של היישוב היהודי בא"י תחת חסות האימפריה הבריטית.

 

תוכניתו אושרה ע"י הועידה בפה אחד.

 

התוכנית כוללת סעיפים מוגדרים של פתיחת שערי א"י לעלייה יהודית, מסירת הפיקוח על א"י לידי הסוכנות, הקמת קהילה יהודית בא"י דמוקרטית.

משמעות ההחלטות:

1. יהודי ארה"ב מגלים מעורבות במאבק למען מדינה יהודית.

2. תוכנית בולטימור עוררה קרע במנהיגות של התנועה הציונית.

3. תוכנית בולטימור עוררה את הספק עם פרסום תוכנית החלוקה .

 

בעד ונגד:

בעד-

1. דוד בן גוריון  ראה בתוכנית פיתרון לבעיית יהודי אירופה ופיתרון לבעיית היישוב בא"י.

2. הקמת מדינה יהודית תאפשר עליית יהודי אירופה.

נגד-

1. קבלת תוכנית בולטימור תהיה קבלת תוכנית החלוקה (או"ם) ותקומנה שתי מדינות על שטח א"י.

2. חברי אצ"ל הרוויזיוניסטים, אמרו שאין להתפשר על תוכנית החלוקה ותוכנית בולטימור היא אשליה ואי אפשר להגיע להסכם יהודי-ערבי על שטחי א"י , הם שללו את התוכנית וכל שיתוף פעולה עם בריטניה.

 

לסיכום: תוכנית בלטימור הפכה את יהודי ארה"ב למעורבים במאבק הציוני להקמת בית לאומי, מדינה יהודית

 

המלחמה הקרה

שאלות בגרות:

1.הסבר מה היא הלחמה הקרה, ופרט שניים מגילוייה.

2. הסבר מהי המלחמה הקרה וכיצד היא באה לידי ביטוי במשבר ברלין?

3. מהו מסך הברזל וכיצד בא לידי ביטוי בדוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל, תן דוגמאות.

 

המלחמה הקרה- המלחמה הקרה היא המאבק בין שתי המעצמות (ארה"ב וברית המועצות) שכונו הגוש הדמוקרטי והקומוניסטי (בהתאמה) שבאה לידי ביטוי במשבר ברלין במדינות הבלקן, מלחמת קוריאה, מלחמת ויאטנם, משבר הטילים בקובה...

עם כיבוש גרמניה העולם התחיל להתאפיין בשני גושים המלחמה הקרה זו היא מלחמה אידיאולוגית, מלחמה כלכלית בין הגושים. המלחמה הזאת היא מלחמה מקומית ולא כוללת, העולם פחד ממלחמת עולם נוספת.

 

מסך הברזל- כינוי שנוצר בנאומו של צ'רצ'יל שהזהיר את העולם החופשי מהתפשטות ברה"מ הוא כינה זאת מסך ברזל שכאילו חוצה גבול דימיוני את אירופה והעולם שבצד אחד יש גוש קומוניסטי ובשני דמוקרטי ויש אטימות וסגר בין הגושים (סגר כלכלי, תרבותי וחברתי) מתוך הפחד שהאידיאולוגיה של הצד השני תעבור ורבים מהתושבים יעברו צד וינטשו את המשטר.

 

גילויי המלחמה הקרה: (הגורמים)

1. גורם אידיאולוגי

2. מסך הברזל

3. מתח בין המדינות (נראו בבירור בועידות של מלחמת העולם השנייה).

4. המצור על ברלין

5. משבר קובה

 

משבר ברלין - 1948 - הגורמים :

1. האיחוד הכלכלי של מערב אירופה יצר גוש מערבי מול גוש קומוניסטי וברית המועצות התנגדה לאיחוד שלמדינות מערב אירופה, ולכן חיפשה סיבה ליצור משבר - הסיבה הייתה החלפת המטבע בגרמניה המערבית למארק גרמני (דויטצ'ה מארק) . לנוכח המצוקה ברית המועצות החליטה להטיל מצור על ברלין.

2. המאבק הבין גושי - עם כיבוש גרמניה ע"י המעצמות השונות לכל אחד הייתה המטרה ליצור גרמניה מאוחדת. לנוכח רצונו של סטלין  להתפשט בכל העולם, הוא השתלט על מזרח גרמניה. מאבק זה היה מאבק של שליטה של המדינות השונות על גרמניה.

3. רצון שלברה"מ לסלק את מדינות המערב מברלין ובכך לפגוע בגדולתה של ארה"ב.

 

מהלך המצור:  המצוק נמשך יותר משנה ובזמן הזה נאלצו מדינות המערב לקיים רכבת אווירית במשך שעות רבות שבה סיפקו אספקה רבה.  הדבר היחידי שהיה חסר לגרמנים היה פחם והם מתו מקור.

 

משמעות משבר ברלין: משבר ברלין חילק את ברלין ואת גרמניה סופית לשני חלקים. שבברלין תצמח חומה שתהיה הסמליות למסך הברזל וב1990 עם סיום המלחמה הקרה והאיחוד מחדש של גרמניה היא נשברה כסמל לסיום המלחמה.

והוא היה שיאה של המלחמה בשנות ה40 וברית המועצות הובסה במשבר זה.

 

דוקטרינת טרומן:

רקע: לאחר מלחמת העולם השנייה היו עימותים בין ברה"מ לארה"ב והעימותים האלה התעצמו לאחר משבר ברלין. במלחמה הקרה החלה ברה"מ לנצל את כוחה הפוליטי ורצתה להערב בענייני יוון וטורקיה. 1945 נוצר מאבק בין ארה"ב וברה"מ באירן בנושא הנפט. ומשם עבר המאבק ליוון, שם החלו לאיים הקומוניסטים בסיוע של ברה"מ על הפיכת המשטר המלוכני למשטר קומוניסטי, בטורקיה שהייתה על גבול סמוך לברה"מ והשליטה במייצרי הדרדנלים הייתה שליטה על הים השחור ועל הים התיכון, החלו הקומוניסטים להעמיד נשק בלתי קונבנציונאלי על גבול טורקיה, והאיום הזה הביא את ארה"ב לנסות להרים את הכפפה ולפעול נגד הקומוניזם שרצה להשתלט על העולם החופשי, ארה"ב הפכה לבולמת הקומוניזם בעולם. ב1947 פנה טרומן לקונגרס כדי לבקש תקציב של 400 מיליון דולר כדי לסייע ליוון וטורקיה ואחר כך לשאר מדינות העולם כדי למנוע את התפשטות הקומוניזם. לדוקטרינה יש את עקרונות הבאים:

1. לשמור על המשטרים הדמוקרטיים מפני הקומוניזם.

2. למנוע צמיחת משטר טוטאליטריים שבהם המיעוט כופה על רוב, דיכוי זכויות האדם והאזרח, רצח, טרור וכו'.

 

סיכום - הנשיא טרומן הדגיש בנאומו בקונגרס שעל ארה"ב מוטלת חובה המוסרית למנוע את נפילת מדינות אירופה בידי הקומוניסטים.

 

המשמעות של דוקטרינת טרומן:

- מדיניות בלימה

- כל מדינה אירופה יכלה לקבל סיוע מארה"ב.

- ארה"ב שינתה את מדיניותה מבדלנות לשוטר העולם.

 

דוקטרינת טרומן ביחד עם מדיניות הבלימה היוותה את המדיניות האמריקאית בעולם בשנים הבאות.

 

תוכנית מרשל היא תוכנית על שם שר החוץ האמריקאי והתוכנית כדי לקדם ולסייע למדינות אירופה בעקבות מלחמת העולם השנייה. התוכנית הופעלה בין השנים 1948-1951 ובתוכנית זאת העניקה 12 מיליארד על מזון, ציוד חקלאי ושיקום הכלכלה של אותן מדינות. דוגמאות:

1.יוון: שם התרחשה מלחמת אזרחים בין הקומוניסטים למלוכה והיה חשש רציני שהקומוניסטים ינצחו, אנגליה תמכה במשטר המלוכני וביקשה סיוע מארה"ב במסגרת תוכנית מרשל ובכך יוון המשיכה להיות מלוכנית.

2. טורקיה: טורקיה שלטה על מיצרי הבוספורוס וברה"מ שאפה להשתלט על מיצרי הדרדנלים ולכן דרשה ברה"מ להקים בסיסים צבאיים באזור אנטליה, טורקיה סירבה וברה"מ אימה להשתמש בכוח ולכן דוקטרינת טרומן ענתה על הצורך למנוע השתלטות קומוניסטית ותוכנית מרשל עזרה לביצוע.

 

תוכנית מרשל הייתה למעשה הדרך לשקם את מדינות אירופה מתוצאות מלחמת העולם השנייה ולמנוע את השתלטות ברה"מ. ברה"מ מנעה מהדמוקרטיות העממיות לקבל כספים מארה"ב במסגרת תוכנית מרשל. דבר זה חידד את העימות בין שני הגושים.

 

המשמעות של תוכנית מרשל:

1. תוכנית מרשל יצרה יציבות פוליטית של המדינות החלשות ובלמה את ההתפשטות הקומוניסטית.

2. תוכנית מרשל העמיקה את הקרע בין ארה"ב לברה"מ.

3. תוכנית מרשל חיזקה את הכלכלה האמריקאית.

4.תוכנית מרשל חיזקה את המפלגות הדמוקרטיות באירופה.

 

הארגונים שהקימו שני הגושים:

מז' - ארגון הקומינפורום, קומיקון, ברית ורשה.

מע' - דוקטרינת מרשל, תוכנית מרשל, ברית נאט"ו. (תוכניות אידיאולוגיות, כלכליות, צבאיות, בהתאמה) .

 

נאט"ו- ברית המדינות הצפון אטלנטיות - ברית הגנה שמטרה להגן על מדינות העולם מפני הקומוניזם, האידיאולוגיה שלה מתבססת במשפט מרכזי אחד- "התקפה כנגד אחד או יותר מהצדדים - תחשב כהתקפה על כולם". המדינות שהשתתפו בברית נאט"ו הם- ארה"ב, בריטניה, צרפת וכל מדינות אירופה של היו קומוניסטיות ויותר מאוחר הצטרפו גרמניה ויוון. בנאט"ו היה שוק משותף שכלל גם מרוץ חימוש כללי - צבא אחד של כל המדינות תחת פיקודו של מפקד אחד (הראשון היה אייזנהאור). נאט"ו גם נתנה לארה"ב הרבה מאוד כוח.

ברית נאט"ו הוכיחה את יעילותה - הקומוניזם פחד ממנה, ורק כשברית נאט"ו קמה רוסיה ברחה מהמצור שהכריזה על ברלין.

 

ממול הנאט"ו הוקמה ברית ורשה - בשנת 1955- ברית שהוקמה ע"י ברה"מ והיא עמדה בראשה והיא השתמשה בדמוקרטיות העממיות בכוח לשתפם בברית ורשה כדי שהן תחשושנה מפניה. והחברות היו: בולגריה, הונגריה, מז' גרמניה, צ'כיה פולין. המטרה הנוספת של ברית ורשה הייתה פיקוח ישיר, צבאי וכלכלי, כדי שלא תמרודנה. הפיקוח היה ע"י הצבא האדום ובכך היא בלמה התפשטות דמוקרטית לתחומי אותם מדינות. היא בלמה את ההתפשטות בעזרת עקרונותיה. 1956- מרידה של הונגריה ובצ'כיה ב1967. ברה"מ הקיפה את המדינות הללו חגורת הגנה מפני המערב - היא חסמה את המעבר לדמוקרטיה ע"י כוחות הצבא האדום. ברה"מ עשתה תמרונים צבאיים כדי לחזק את עוצמתה בגוש הקומוניסטי ויצרה מן פחד בקרב התושבים שלא ניתן היה לצאת ממנו.

 

קומיקון- ארגון כלכלי של כל מדינות הגוש הקומוניסטי בחסות/ בשליטת ברה"מ. מטרות הקומיקון היו:

1. מניעת הצטרפותם של הדמוקרטיות העממיות לתוכנית מרשל וקבלת סיוע כלכלי.

2. הקומיקון והשליטה של ברה"מ במדינות החדשות יצרו ניצול של חומרי הגלם, של האנשים ושל התעשייה לטובת ברה"מ. ברה"מ השתלטה בצורה מוחלטת על מדינות אלו והם נעשו תלויים בברה"מ. לאחר מות סטלין הוקם הבנק הסוציאליסטי שבו נאגרו כספי הגוש הקומוניסטי.

 

הקומיפור- ארגון שמטרתו לאחד את כל מדינות הגוש הקומוניסטי שהבסיס המשותף להם הוא בסיס אידיאולוגי, כשהבסיס הוא שיתוף פעולה.

ברה"מ הקימה זאת כתגובה לדוקטרינת טרומן. ברה"מ שלטה על גרורותיה והכתיבה להם דרך פעולה בנושאים דיפלומטיים, ארגוניים, צבאיים וכלכליים- המטרה המרכזית הייתה לצור שיתוף של כל המדינות הקומוניסטיות וליצור איחוד ביניהן.

 

העקורים באירופה

העקורים- זהו כינוי ליהודים ששרדו את השואה באירופה שנאלצו להחליט האם להישאר באירופה או לעבור למקום אחר והם לא ידעו לאן.

 

חברי היישוב עזרו לעקורים באירופה ע"י שליחה של נציגים שרצו לעזור לעקורים במספר דברים:

1. לימוד השפה העברית.

2. הכשרה מקצועית.

3. חיפוש קרובים.

וכל זאת במטרה להקל על קליטת העקורים בא"י.